נייטינול (Nitinol) הוא סגסוגת של שני יסודות מתכת ניקל וטיטניום. לא כל סגסוג של שתי מתכות אלה יכול ל״הפוך״ לניטינול, יש להגיע לאחוז סגסוג מאוד מדוייק עד כדי עשיריות האחוזים.
הניטינול (לעיתים נקרא גם ניטינול או נטינול) הוא חומר זוכר צורה, כלומר כאשר משנים את הצורה שלו ע״י מתיחה, כיפוף, פיתול או לחיצה הוא יכול לחזור חזרה לצורתו הראשונית.

לניטינול שתי פאזות (מצבי צבירה). הפאזה הראשונה קרויה אוסטניט (Austenite) והיא גם צורתו הראשונית. במצב זה החומר מצוי בסדר וארגון. הפאזה השנייה קרויה מרטנזיט (Martensite). במצב צבירה זה, החומר מצוי בעצם באי סדר, צורתו מעוותת אך הוא חזק יותר.

כאשר אנו מתייחסים לסופר אלסטיות, הכוונה היא מודול אלסטיות גבוה של החומר - היכולת לשנות צורה ללא עיבור פלסטי. במילים פשוטות יותר, היכולת לשנות צורה מבלי לפגוע ביכולת לחזור לצורת המקור. למשל גומיה - כאשר נמתח אותה הדבר לא יפגע ביכולתה לחזור בחזרה למימדי המקור שלה כאשר תשוחרר.
המאפיין בכל סוגי הניטינול המשוכיים לקטגוריות זו היא רמת החום הנמוכה הדרושה לצורך המעבר בין מצבי הצבירה והיא עומדת על טווח הנע בין 65°C- עד 45°C.
אחד השימושים החשובים והמהותיים ביותר של הניטינול בשל תכונה זו הוא בפיתוחים בתחום הרפואה. סטנטים העשויים מניטינול הם עמידים בהרבה ומחזיקים לאורך שנים רבות יותר ובכך תורמים להארכת חיי החולה.

כפי שהוזכר קודם, אחד השימושים העיקריים לניטינול סופר אלסטי הוא בתחום הרפואה בייצור הסטנטים. סטנט הוא בעצם סוג של תומכן מתכתי המשמש במקרים של הצרויות והיחלשות עורקים (למשל כתוצאה מ טרשת עורקים). תהליך הכנסת הסטנט נקרא צינתור. בתהליך זה הסטנט נמצא בקוטרו המינימלי בתוך צינור בדר״כ הוא מחדר דרך עורק הירך וממוקמם באזור המתאים. כאשר הוא שם הוא מנופח עד הגודל המתאים ע״י בלון.

יתרונותיו של הניטינול על פני חומרים אחרים הם עצומים: ראשית, בשל תכונתו זכרון צורה, אין צורך בבלון לניפוחו בתוך הגוף כיוון שחום הגוף מאפשר לו לחזור לצורתו המקורית ובכך ״לגדול״ לקוטר בו יוצר. (הניטינול ביישום סטנטים נקרא גם Self Expanded).
שנית, העורקים בגוף האדם נתונים למאמצים - לחצים מחזוריים כתוצאה מפעימות הלב. מאחר ורוב החומרים עוברים תהליך של עיבור החומר, מאמצים אלו מגבירים את כשל ״התעייפות״ החומר. מאחר ואת הניטינול אין צורך להעביר תהליך זהה, סכנה לתופעה דומה אצלו קטנה.

כשגילו את היכולת של הניטינול ישר חשבו על המרת אנרגיה - איך ניתן ע״י הפרש טמפ׳ לבצע עבודה ולהפיק חשמל. בעקבות כך, יוצרו המון סוגים של מכונות חום. נצילותם (היחס בין האנרגיה המתקבלת ביציאה לבין האנרגיה הנכנסת אליה) תלויה מאוד בעיצוב המכונה.
הסיבה לכך שאין שימוש במכונות כאלה בתעשייה היום היא בכל זאת הנצילות הנמוכה שהמכונה מפיקה. בדרך כלל נצילות של טורבינה בחברת חשמל היא כ-30%, ואילו הניטינול מפיק בקושי 2%. ובכל זאת, נעשו ניסיות רבים להפיק חשמל ממקורות חום וקר ממשאבי הטבע וכיום במחקר באונ׳ בניו יורק עדיין הפרוייקט פעיל.

ישנם המון שימושים בניטינול ברכיבים אלקטרוניים. פרוייקטים רבים מבוססים על קפיצים או חוטים שמחממים אותם ע״י זרם חשמלי והם מחלפים את המנועיים החשמליים. השם הרישמי של ניטינול ביישומים רבים הוא SMA Actuator. היתרונות של הניטינול על המנוע החשמלי הן רבים: יכולת להיות טבול בתוך נוזל, כח רב לעומת מנוע ביחס לגודל, שקט, תנועה חלקה ואקספוטנציאלית. החסרון הוא המחיר שלו, וכן פעולת עבודה ארוכה רציפה.
עוד חסרון גדול לניטינול הוא הגבלת הגודל, כלומר חוטים מעבר לקוטר של כמה ס״מ מאבדים את היכולות המכאניות שלהם, ולכן לא ניתן להתייחס לתכונות של הניטינול בסדרי גודל לינאריים. ככלל, הכוח שהניטינול מפעיל הוא פונקציה של כמות החומר - ככל שיש יותר מולקולות שמושכות חזרה למבנה האוסטנטי, כך הכח מתגבר. שוב, ישנה הגבלת גודל שלאחר מכן האפקט מתהפך, וככל שהחומר יותר גדול כוחו פוחת.

העיבור (=התארכות) הניטינול הוא סה״כ 7%. כלומר, בין המעבר פאזות המקסימום שיתארך החומר הוא האחוז הנ״ל. בגלל זה, התכנון להנחת הניטינול ביישומים צריכה להיות שקולה. ככלל הדרך הטובה ביותר לקבל עיבור גדול הוא הארכת החומר והפיכתו לקפיץ או סליל, ובכך להגדיל את נתח העיבור. מלבד קפיץ, זוויות וחיבורים של חומרים נוספים תורמים לניצול מיטבי של ההתארכות.

לפי משוואת מעבר החום בהסעה, ניתן להגביר את פיזור החום ע״י הגדלה של מקדם הסעת החום. המקדם הוא תכונה של החומר ולא ניתן לשנות אותה, אלא אם משנים את החומר. עם התפתחות השנים והטכנולוגיה בהנדסת חומרים סגסגו עם הניטינול חומרים נוספים שגרמו לתכונות מכאניות שונות. חלק מהתכונות שיפרו את החוזק, את טמפ׳ מעבר הפאזה וגם את מקדם מעבר החום. הניטינול המכאני שמשמש כיום לישומים עם דרישה לפיזור חום מהיר הוא NiTiCu (ניקל, טיטניום ונחושת) לנחושת מקדמי מעבר חום גבוהים ביותר, וסגסוג זה אינו פוגע בשינוי מעברי הפאזה. סוג זה של ניטינול שייך לקטגוריית סגסוגת הזכרון.